Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Kama
Daf 6b
משנה: 6b שׁוּם כֶּסֶף שָׁוֶה כֶסֶף בִּפְנֵי בֵית דִּין וְעַל פִּי עֵדִים בְּנֵוּ חוֹרִין בְּנֵי בְרִית. וְהַנָּשִׁים בְּכְלָל הַנֶּזֶק וְהַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין.
Traduction
Il faut estimer la valeur du dommage en argent payable par un terrain de la valeur du dommage. La condamnation à payer se fera par devant les juges et des témoins, qui doivent être des hommes libres, et des bené-berith (fils de l’alliance). Il n’y a pas de différence si les plaideurs sont des hommes ou des femmes. Le demandeur et le défendeur prennent part souvent tous deux au paiement.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שום כסף. שום זה של הניזקין לא יהא אלא בכסף שיהו הב''ד שמין כמה שוה הנזק וכך ישלם לו ובגמרא מפרש לה:
ושוה כסף. וכשבאים לשלם ההיזק לא יפרעו אלא מן הקרקע שהם שוה כסף ולא ממטלטלין שהם עצמן נקראין כסף דכל מידי דמיטלטל אי לא מזדבן הכא מזדבן במתא אחרית'. ובבבלי מוקי לה ביתמי דמדינא דגמרא מטלטלי דיתמי לא מישתעבדי דאיכ' למימר לאחר מיתת אביהם קנאום:
בפני ב''ד. השומא והתשלומין של הנזקין לא יהו אלא בפני ב''ד מומחין:
ועל פי עדים בני חורין ובני ברית. לאפוקי עבדים ועכו''ם שאינן כשרין אפילו לעדות נזקין ואע''פ שעל הרוב אלו הדברים נעשים בפני מעמד מאלו ודומיהן קמ''ל דעכ''פ עדים כשירים בעינן:
והנשים בכלל הנזק. בין שהזיקה היא את אחרים בין שאחרים הזיקוה דין האיש ודין האשה שוין:
והניזק והמזיק בתשלומין. מפרש בגמרא:
משנה: הַזְּאֵב וְהָאֲרִי הַדּוֹב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלִיס וְהַנָּחָשׁ הֲרֵי אֵילּוּ מוּעָדִין. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. בִּזְמַן שֶׁהֵן בְּנֵי תַרְבּוּת אֵינָן מוּעָדִין. וְהַנָּחָשׁ מוּעָד לְעוֹלָם. מַה בֵּין תָּם לְמוּעָד. אֶלָּא שֶׁהַתָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִגּוּפוֹ וְהַמּוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מִן הָעֲלִייָה.
Traduction
6° Le loup, le lion, l’ours, le tigre, la panthère, pardali'', et le serpent sont considérés comme muadim (animaux habitués à causer des dommages). R. Eléazar dit: s’ils sont apprivoisés, ils ne sont pas considérés comme muadim; mais le serpent l’est toujours. Entre le Tam et le Muad, il y a cette différence que le premier paie la moitié du dommage d’après le corps de ce qui l’a causé (même à perte), mais le Muad paie le dommage entier, au mieux.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הזאב והארי וכו' הרי אלו מועדין. מתחלתן והא דלא חשיב להו בכלל המועדין דלעיל ולהוי אחד עשר מועדין משום דהני לא שכיחי בישוב:
בזמן שהן בני תרבות. שגידלן אדם בביתו ואין הלכה כר' אליעזר:
מגופו. ואם אינו שוה כמו חצי נזק מפסיד הניזק:
מן העליה. מעידית שבנכסיו ואפי' אין הנוגח שוה שיעור הנזק דבמועד כתיב ישלם שור תחת השור ולא כתיב ביה דמגוף הנוגח יפרע:
משנה: חֲמִשָּׁה תַמִּין וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִין הַבְּהֵמָה אֵינָהּ מוּעֶדֶת לֹא לִיגַּח וְלֹא לִיגּוֹף וְלֹא לִישּׁוֹךְ וְלֹא לִרְבּוֹץ וְלֹא לִבְעוֹט. הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לוֹכַל אֶת הָרָאוּי לָהּ. שׁוֹר הַמּוּעָד וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזּוֹק וְהָאָדָם.
Traduction
Il y a 5 tamim (animaux considérés comme inoffensifs). L’animal domestique n’est pas considéré comme habité naturellement à blesser (par méchanceté) avec les cornes, ou en poussant avec le corps, ou en mordant pour faire du mal, ou en se couchant sur un objet pour l’endommager, ou en le foulant (par méchanceté) avec les pattes. Il y a aussi cinq muadim (animaux considérés comme dangereux): 1° La dent de l’animal, quand il mange ce qui convient à sa nature; 2° La patte de l’animal, quand elle brise quelque chose en marchand sans avoir l’intention de le briser méchamment; 3° Le bœuf muad (habitué au mal); 4° Le bœuf qui cause un dommage par méchanceté dans une place qui appartient au demandeur; 5° L’homme qui cause un dommage lui-même (conscient);
Pnei Moshe non traduit
מתני' חמשה תמין. שאינם רגילין להזיק ואם הזיקו אינם משלמין אלא חצי נזק:
וחמשה מועדים. שהם רגילין להזיק ומשלמין נזק שלם:
לא ליגח וכו'. דכולהו הוו תולדה דקרן ומשלמין חצי נזק הרי חמשה תמין:
ושור המועד. ג' פעמים לאלו ליגח וליגוף ולרבוץ ולבעוט ולישוך ולגבי מועד חשיב כולהו לחד דע''י העדאת עדים אתו לידי חיוב הלכך כולהו חדא מילתא היא:
ושור המזיק ברשות הניזק. ואפילו תמה משלמת נזק שלם ובגמרא מוקי לה כר' טרפון ואין כן הלכה:
והאדם. מועד מתחלתו ואם הזיק משלם נזק שלם הרי חמשה מועדין ובבעלי חיים קמיירי ולהכי לא חשיב בור ואש שהן נמי מועדין מתחלתן:
הלכה: שּׁוּם כֶּסֶף שָׁוֶה כֶסֶף כול'. אֵין אוֹמְרִים תֵּצֵא פָרָה בְטַלִּית. אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַנְּכָסִין בְּבֵית דִּין. שָׁוֶה כֶסֶף. מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין שָׁמִין אֶלָּא נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת. וְאִם תָּפַשׂ הַנִּיזָּק בִּמְטַלְטְלִין שָׁמִין לוֹ מֵהֶן. בִּפְנֵי בֵית דִּין. מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי בֵית דִּין. עַל פִּי עֵדִים. שֶׁאֵין שָׁמִין אֶלָּא עַל פִּי עֵדִים. בְּנֵי חוֹרִין וּבְנֵי בְרִית. יָֽצְאוּ גּוֹיִים וַעֲבָדִים וּפְסוּלֵי עֵדוּת. וְנָשִׁים בְּכְלָל הַנֶּזֶק. לְפִי שֶׁלֹּא תָפַשׂ הַכָּתוּב אֶלָּא אֶת הָאִישׁ צָרִיךְ לְרַבּוֹת אֶת הָאִשָּׁה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. וְהַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין. מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק. מִכַּן שֶׁמְּחַצִּין אֶת הַנֶּזֶק. מִכָּן שֶׁזֶּה מַפְסִיד חֲצִי נֶזֶק וְזֶה מַפְסִיד חֲצִי נֶזֶק.
Traduction
On ne dire pas que le mal causé par une vache sera compensé par le mal que l’étoffe lui a suscité en la faisant trébucher (42)Une dette ne paie pas l'autre., mais on estimera chaque dommage par devant tribunal (43)Sauf à établir le décompte.. En valeur d’argent'' est-il dit, à savoir que le tribunal a recours seulement aux immeubles. Si pourtant le demandeur a pris en garantie des biens mobiliers, on fera l’estimation d’après ces derniers. ''Devant les juges''; devant eux seuls a lieu l’estimation; ''et des témoins'', ils sont indispensables; ''libres et fils de l’alliance'', à l’exclusion des idolâtres, des esclaves, et des gens impropres à témoigner. ''Les femmes aussi sont admises à plaider en fait de dommages''; comme la Bible emploie, dans la section des dommages à régler, le mot homme, la Mishna a du dire que la femme est englobée dans cette loi. R. Ismaël a enseigné: du verset (Ex 21, 1) Voici les lois que tu leur proposeras, on déduit qu’il y a égalité pour toutes les lois bibliques entre l’homme et la femme. – ''Le demandeur et le défendeur prennent parfois part tous deux au paiement''; c’est lorsque le paiement est réduit à la moitié du dommage, auquel cas chacun des deux paiera la moitié de la vente (44)V. ci-après, (3, 7) et 11 fin..
Pnei Moshe non traduit
גמ' אין אומרים תצא פרה בטלית. הכי איתא בתוספתא שאם פרה הזיקה טלית שדרסה עליה בחצר הניזק ואח''כ הזיק הטלית לפרה ברה''ר שנתקלה בטלית ונשבר רגל הפרה אין אומרים יצא הזיקו של זה בהזיקו של זה:
אלא שמין את הנכסין בב''ד. ורואין מה שהזיקו זה את זה ומי שהזיק יותר ישלם ואפילו דמי היזיקן נראה שוין לא יטלו אלא בשומת ב''ד:
שיש להן אחריות. קרקעות וכדפרישית במתני' דביתמי איירי:
ואם תפש הניזק מטלטלין. והוא שתפס מחיים של אביהם והכי אמרינן בתוספתא בהדיא:
בפני ב''ד. מומחין דסתם ב''ד דוקא של מומחין הן ולא של הדיוטות:
ופסולי עדות. קרובים ונשים וכיוצא בהן:
לפי שלא תפש הכתוב אלא את האיש. בפרשה שניה וכי יגוף שור איש את רעהו:
לפניהם. השוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה:
מיכן שמחצין את הנזק. וזהו הניזק והמזיק בתשלומין שזה מפסיד חצי הנזק וזה חצי הנזק:
הלכה: חֲמִשָּׁה תַמִּין וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִין כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי טַרְפוֹן הִיא. בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. נֶזֶק שָׁלֵם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. חֲצִי נֶזֶק.
Traduction
Quant à compter de suite comme muad ''le bœuf qui cause un dommage chez le demandeur '', selon R. Yohanan, c’est conforme à ce que dit ailleurs R. Tarfon (45)Ci-après, (2, 7).: dans le domaine du demandeur, le dommage survenu est dû en entier, contrairement à l’avis des autres sages qui n’impose alors que la moitié de la dette.
Pnei Moshe non traduit
גמ' דר' טרפון היא. הא דחשיב שור המזיק ברשות הניזק למועד מתחלתו כר' טרפון אתיא דתנן לקמן בפ''ב ר' טרפון אומר ברשות הניזק נזק שלם:
הלכה: הַזְּאֵב וְהָאֲרִי וְהַדּוֹב כול'. תַּנֵּי. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אַף הַצָּבוּעַ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִיבִּי אָבִין. לֹא אָמַר רִבִּי מֵאִיר אֶלָּא בַּצָּבוּעַ זָכָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁעָה שֶׁהוּא קָשֶׁה כָּאֲרִי.
Traduction
A l’énumération des animaux dangereux, R. Meir ajoute la hyène. Mais R. Yossé b. R. Abin dit: selon R. Meir, il s’agit seulement du mâle, lequel à un moment donné devient aussi féroce qu’un lion furieux.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אף הצבוע. מועד מתחילתו כמו אלו דחשיב במתני':
שיש לו שעה שהוא קשה כארי. ודורס ואוכל כארי ולפיכך הוא מועד לכך ואם הזיק משלמין בעליו נזק שלם:
הדרן עלך ארבעה אבות נזיקין
Baba Kama
Daf 7a
משנה: 7a כֵּיצַד הָרֶגֶל מוּעֶדֶת לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִילּוּכָהּ. הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּהּ וּלְשַׁבֵּר. הָֽיְתָה מְבַעֶטֶת אוֹ שֶׁהָיוּ צְרוֹרוֹת מְנַתְּזִין מִתַּחַת רַגְלֶיהָ וְשִׁיבְּרָה אֶת הַכֵּלִים מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. דָּֽרְסָה עַל הַכֵּלִי וּשְׁבָרַתּוּ וְנָפַל עַל כֵּלִי אַחֵר וּשְׁבָרוֹ עַל הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְעַל הָאַחֲרוֹן מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.
Traduction
Comment la patte est-elle un muad (46)En quel cas le dommage ainsi causé fait-il que le propriétaire doive le payer en entier?? C’est quand l’animal brise quelque chose avec les pattes en marchant naturellement (sans méchanceté); l’animal apprivoisé est un muad, habitué à marcher selon sa nature et à briser avec les pattes les choses sur lesquelles il marche. Mais s’il rue par méchanceté, ou s’il fait rouler des cailloux qui vont briser des vases, le propriétaire de l’animal ne paie que la moitié du dommage (47)Il en est ainsi, dit Rashi, si l'animal a causé ce dommage chez le demandeur, non dans la rue.. Si l’animal marche sur un objet qui se brise et dont les morceaux vont casser un autre objet, le propriétaire de l'animal paie pour le premier objet le dommage entier, et pour le second la moitié du dommage.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כיצד הרגל מועדת. באיזה דבר הרגל מועדת וקאמר לשבר בדרך הלוכה בכך היא מועדת שמשברת כלי' בדרך הלוכה:
הבהמה מועדת. בבבלי מתרץ רישא תני אבות רגל ממש שדרסה ברגליה וסיפא תני תולדות שהבהמה מועדת להלך כדרכה ולשבר בגופה ובשערה ובשליף שעליה דרך הילוכה:
היתה מבעטת. שינוי הוא זה ותולדה דקרן הויא הילכך חצי נזק ותו לא:
או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה. אע''ג דלאו שינוי הוא אלא אורחיה הוא אפ''ה חצי נזק ותו לא דהלכתא גמירא לה וברשות הניזק דוקא אבל ברה''ר פטור דצרורות תולדה דרגל הויא לפוטרו ברשות הרבים ולשלם מן העליה כרגל:
ונפל על כלי אחר ושברו. ראשון נזקי רגל הוא ומשלם נזק שלם והאחרון ע''י צרורות נשבר ומשלם ח''נ:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source